הפתעה! אני בהריון ☺

בהריון הקודם שלי, הבטחתי הבטחה, שבהריון הבא אשתף יותר, אחשוף יותר ואהפוך את הלקוחות, 

העוקבות ואפילו את החברות הקרובות ואת המשפחה שלי, לחלק מהמסע האישי שלי.לא בגלל שיש לי צורך אינסטגרמי לחשוף ולשתף את החיים שלי, ממש לא, אפילו ההיפך.קשה לי לחשוף, אבל אני עושה את זה כדי לתת לכן מקום: נשים שעוברות הריון,תהליכי פוריות או אחרי לידה – הגוף שלנו עובר שינויים מטורפים וזה ממש לא פשוט, גם פיזית וגם נפשית.אז איך הגעתי להבטחה הזו? מי שעוקבת אחרי מספיק זמן זוכרת, שבהריון הקודם, הסתגרתי מאוד.התביישתי בשינויים שעברו לי על הגוף, הסתתרתי עם כל הפחדים שהיו לי ויצרתי סביבי מן בועה כזו,אין יוצא ואין נכנס. מאוד פחדתי לשתף בתהליך ושילמתי על זה מחיר כבד – בעיקר של בדידות.הפעם, אני במקום אחר. אני יותר בוגרת, אני כבר אמא לילד ואני רוצה בשבילו אח או אחות.אני הרבה יותר מאמינה, הרבה יותר סומכת על אלוהים, הרבה יותר יודעת,שאני בתהליך שמדויק לי ואם יש מישהי אחת שיכולה להרוויח מהשיתוף שלי – אני את שלי עשיתי.אז אני רוצה לשתף אתכן בשלוש תובנות שאמנם כבר ידעתי אבל נזכרתי בהן בעוצמה ממש מטורפת, בהריון הזה.

להיות בהודיה – גם ברגעים הכי קשים

בהריון הקודם, השליש הראשון עבר עליי יחסית בקלות. 

רק צרבות ועייפות קשה אבל עד סוף החודש השני, כבר הספקתי להיות באיסטנבול, בפריז וביעדים אחרים בחו"ל 6 פעמים.

בהריון הזה, מה אני אגיד לכן, השליש הראשון היה בשבילי כמו גיהינום. מי שהמציא את המשפט:"הריון זה לא מחלה" בטוח היה גבר ומי שקורא לבחילות בהריון "בחילות בוקר" הוא פשוט הזוי.

היו לי בחילות מהרגע שהתעוררתי ועד הרגע שהלכתי לישון בערב. בחיים שלי לא הרגשתי כל כך רע.הרגשתי כמו סמרטוט, כמו משהו פיזי שהשתלט לי על הגוף וכמה שאני תמיד אומרת שהכל בראש, 

הפעם – לראש שלי ממש לא היה איך לעזור לי.אני משתפת אתכן בדברים קשוחים אבל אם לא חוויתן הריון, אל תיבהלו, כי כל אחת חווה את זה ממש אחרת: 

לא יכולתי לנהוג. לא יכולתי לקחת את הילד שלי בבוקר מהגן.אחרי הצהריים כשאספתי אותו, התיישבתי על ספסל וחיכיתי שבעלי יבוא. ובסוף גם הלכתי לישון ב-7 בערב כל יום.

אם ברגיל שלי אני על 100%, הייתי על 3 אחוז סוללה והיו לי גם ימים של מינוס 5. 

הייתי ממש בטוחה שמשהו השתלט לי על החיים. 

אבל אין מה להגיד, ילדים, זה פלא הבריאה. התובנה שקיבלתי ממש חזק בשלב הזה היא שגם בימים שנשכבתי על הספה ב-5 ולא יכולתי לזוז, 

אמרתי תודה לאלוהים, תודה תודה תודה, כי זה לא מובן מאליו.מצד אחד, התפללתי שזה יעבור ומצד שני, הייתי מלאה בהודיה, 

כי אנחנו יוצרות עוד נשמה לעולם ופשוט אין דבר יותר מדהים מזה.

 

לדעת לשחרר שליטה

 

הרבה נשים ולצערי גם אני ביניהן, לא מדברות על שלב תחילת ההיריון.הן מסתירות, הן פוחדות. גם כשהן מרגישות הכי זוועה בעולם, הן מנסות לטשטש את זה, להעמיד פנים ולהתנהג כרגיל. 

וזה באמת קשה, במיוחד אם יש כבר ילד בבית.

אז היה לי קשה מאוד להיעלם פתאום לעוקבות, לחברים ולמשפחה, שבשבילי, אתם בעצם אחד –קהילה ענקית של אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם, מחוברת וקשורה אליהם.השיעור החשוב בטירוף שלמדתי מכל החוויה הזאת, זה איך לשחרר שליטה.לא לעמוד בסטנדרטים הכל כך גבוהים שהצבתי לעצמי עד היום בשנים של עבודה קשה,לבקש עזרה ולדעת שהכל בסדר, העולם לא יקרוס אם אני אעלה סטורי אחד פחות, אבל אולי אני אספיק לנוח עוד קצת.היום, ברוך השם, אני מרגישה יותר טוב. חזרתי לעשות קצת ספורט ואני מרגישה טיפה יותר כמו עצמי. 

אמנם אלה לא בדיוק האנרגיות שיא שאני רגילה אליהן, אבל עדיין אני אומרת תודה על מה שיש כי כלום לא מובן מאליו, 

הכל זה מתנות.

להתלבש בהריון ולאהוב את עצמך

הריון זו תקופה לא פשוטה שמביאה איתה הרבה בלבול ומחשבות ומצד שני,אני חושבת שזה שיא הסקסיות הנשית, יופי מושלם והשראה מטורפת, לכוח ולעוצמה שלנו.

בהריון הקודם, אני אגיד את זה הכי בכנות - לא אהבתי את עצמי.תהליך השיתוף שלי עכשיו, הוא גם חלק מתהליך ריפוי אישי, בו אני ממשיכה ללמוד לאהוב את עצמי, בכל מצב.כמה שהריון קשה ולא פשוט: האגן מתרחב, הירכיים נצמדות, הבטן גדלה, אבל הריון, זה פלא הבריאה. 

בסיבוב הזה נזכרתי, במה שבהחלט כבר ידעתי: שאפשר להתלבש ולאהוב את עצמך גם בהריון.זה אפשרי וזה לגמרי מדהים. איך? לפני שבכלל חושבים על מה ללבוש בהריון,זה מתחיל בזה שצריך להגיד לעצמך כל יום בראש: כמה שאת יפה, כמה שאת מהממת, זה בעיקר הרבה עבודה במוח.ולגבי בגדים, אני חושבת שהריוניות לא צריכות לקנות בגדים להריון במיוחד.

במהלך תקופת ההיריון, אפשר ללבוש בגדים רגילים ועדיין להראות מעולה.

עד חודש חמישי, זה באמת מאתגר.

עד שהבטן יוצאת והגוף מתארגן מחדש, את גם ככה לא רוצה לגלות עוד לכל העולם.

אבל ברגע שהבטן יוצאת – יאללה – צמוד: טייץ, טי שירט, ג'קט מחויט, חצאית מיני טיפה רחבה עם גרביונים, שמלה צמודה – כל מה שיבליט לך את המותן ויהיה לך נוח – יראה עליך טוב.

אז נשים בהריון – חשוב לי שתדעו שיש לכן מענה. הכל זה עניין של סטיילינג.

אז זהו,

החיים שלי שוב משתנים, אבל אני סומכת על אלוהים ויודעת שהוא עושה את הכי טוב 

ובזמן הכי מתאים ונותן לי בדיוק את מה שאני צריכה לקבל.

אם את נמצאת בהריון כרגע וקוראת את זה וקשה לך, אני יכולה לנסות להגיד לך מה עוזר לי ברגעים קשים: 

כל הזמן אני בהוקרת הטוב על מה שיש לי, מעריכה את כל מה שאלוהים נותן לי, 

אומרת תודה ומבקשת עזרה. וכמובן, ממשיכה במסע האינסופי לעבר אהבה עצמית.

הריון זו אמנם תקופה שאת מאוד מודעת לגוף שלך ולקדושת החיים ולזמניות של הדברים,אבל בתכל'ס, לכולנו יש ניסיונות ומשברים, כולנו עוברים כל מיני דברים בחיים.אני מזמינה אותך לשתף אותי אם את עוברת משהו וקשה לך או שאת כרגע בהריון כמוני.בסופו של דבר, אל תשכחו להרים לעצמכן, נשים מדהימות, אימהות בהווה או לעתיד.אני יודעת שאני אעשה את כל מה שאני יכולה כדי להרים לכן ולעזור לכן לאהוב את עצמכן במקסימום, בכל מצב.

אוהבת, ליז.